Shabbath
Daf 30a
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּרִבִּי. אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא. אֲחוֹתִי אָֽמְרָה לִי מִשְּׁמוֹ. בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב סוֹמְכִין לָהּ כֶּלִי בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּתְגַּלְגֵּל. אֲבָל אֵין כּוֹפִין עָלֶיהָ אֶת הַכֶּלִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. כּוֹפִין עָלֶיהָ כֶלִי. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא 30a הַכֶּלִי נוֹגֵעַ בְּגוּפָהּ שֶׁלְּבֵיצָה.
Traduction
R. Simon b. R. Yanaï dit: je n’ai pas entendu formuler cet avis par mon père, mais ma sœur me l’a dit en son nom (189)Cf. ci-après, 13, 7, et 16, fin.: à côté d’un œuf né en un jour de fête, on peut adosser un vase, afin d’éviter qu’il roule et se brise, mais non pas couvrir l’œuf avec le vase; Samuel permet même de le couvrir (autorisant ce déplacement même pour l’interdit). Toutefois, ajoute R. Mena, il faudra avoir soin que le vase protecteur ne touche pas l’œuf (interdit).
Pnei Moshe non traduit
אני לא שמעתי מאבא. הא דלקמן ואחותי אמרה זה לי משמו שביצה שנולדה ביו''ט ואסור לטלטלה משום מוקצה סומכין לה כלי מצידה בשביל שלא תתגלגל ותשבר אבל אין כופין עליה את הכלי משום דחייש שמא מתוך כך ינענע את הביצה היא אסורה בטלטול:
ושמואל אמר. אף כופין עליה את הכלי. ולא חייש לכלום:
אמר ר' מנא דאפי' לשמואל ובלבד שיהא נזהר בשעת כפיתו שלא יהא הכלי נוגע בגופה של ביצה דזה ודאי אסור לכ''ע:
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. נָחִיל שֶׁלִּדְבוֹרִין פּוֹרְסִין עָלֶיהָ סַדִּין בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מַה כְרָב. כִּשְׁמוּאֵל. כָּאן מִלְּמַטָּן כָּאן מִלְּמַעֲלָן.
Traduction
R. Oshia a enseigné qu’au dessus d’une ruche d’abeilles, on peut tendre une toile, pour la protéger du soleil en été et de la pluie en hiver. On comprend cette permission, soit d’après Rav qui autorise le même acte pour les briques, soit d’après Samuel qui permet de couvrir l’œuf par un vase; mais comment l’expliquer selon R. Simon, qui défend ce dernier procédé? C’est que, pour la ruche, la toile est tendue au-dessus et peut facilement être enlevée; tandis que pour l’œuf, il défend seulement que ce soit au-dessous, par crainte d’un déplacement soutenu
Pnei Moshe non traduit
תני ר' הושעיה נחיל של דבורים. נחיל כמו חיל והן שוכנין במקום אחד פורסין עליהן סדין בשבת בחמה וכו':
מה כרב. ושואל הש''ס מה ס''ל לר' הושעיה אם דעתיה כרב דקאמר לעיל פורסין מחצלת ע''ג לבנים וה''ה ע''ג נחיל של דבורים ואע''ג דמוקצין הן דקס''ד שפורסין הסדין עליהן ממש ואי כשמואל הא בעינן שלא יגע בהן כדקאמר ר' מנא אליבא דשמואל:
כשמואל. כלו' לעולם אפי' לשמואל שפיר הוא דכאן בנחיל של דבורים מלמעלן איירי כאן בהאי דביצה מלמטן שכופה הכלי ע''ג הביצה שמונחת על הקרקע ולהכי קאמר שצריך ליזהר שלא יהא נוגע בגופה של ביצה:
רִבִּי בִּיסְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. חֲפֵי לְסוֹטוֹת אָסוּר לְטַלְטְלָן. מְצַדְתְּא הֲוָא פְרִיסָן וְהָדֵין מִשְׁטָֽרְפָן גַּר שִׁמְשָׁא. אַתּוֹן וְשָׁאֲלוּ לְרַב. מָהוּ מְטַלְטְלָתְן. אֲמַר לוֹן. חַשְׁבוֹן עֲלֵיהֹן מִתְנִינָן תְּחוֹתֵי רֵשֵׁיכוֹן וְשָׁרִי לְכוֹן מְטַלְטָלְּתָן.
Traduction
. R. Bisna dit au nom de R. Yossé b. Hanina: il est défendu de déplacer les dents des cottes (190)Le commentaire Qorban 'Eba traduit Lesta par vaisseau (qui n'a que faire ici), et J. Lévy, dans son Wörterbuch, par: suta sc. Vestis, plus admissible ici.. Il y avait des filets tendus, que le soleil consumait; on vint demander s’il est permis de les placer le samedi. Non, dit-il, à moins que dès la veille vous ayez eu la pensée d’y reposer vos têtes la nuit du samedi; en ce cas, c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
חפי לסוטות. חפי כמו דפי ולסוטות הן ליחות הקצרים שנותנין אותן על הקורה שהוא מכותל אל הכותל ואסור לטלטלן שהן עומדות לבנין ואינן ראויין לישב עליהן:
מצדתא הוא פריסן והוון משטרפן גו שימשא. מצודות היו פרושין על הקרקע לייבשן והיו נשרפין מחום השמש ואתון ושאלין לרב מהו לטלטלן בשבת ואמר להן תשבו עליהן שיהיו נתונין תחת ראשיכם לשכב עליהן ועי''כ שרי לכון לטלטלן:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. רָאשֵׁי כְלוֹנְסִיּוֹת שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶיתְמֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי סָֽלְקוֹן לְסִדְרָא דְבַר עוּלָּא דַּהֲוָה רָֽבְעָה תַמָּן וַהֲוָה תַמָּן רָאשֵׁי כְלוֹנְסִיּוֹת. אַתּוּן וּשְׁאָלוּן לֵיהּ מָהוּ לְטַלְטַלָן. אֲמֻר לוֹן. אִם חָשַׁבְתֶּם עֲלֵיהֶן מֵאֶיתְמֹל מוּתָּר מוּתָּר לְטַלְטַלָן. וְאִם לָאו אֵין אַתֶּם מוּתָּרִים לְטַלְטַלָן.
Traduction
R. Zeira dit au nom de R. Jérémie qu’il est permis de déplacer des troncs d’arbres si, dès la veille, on avait l’intention de s’en servir. R. Yona et R. Yossa se rendirent à la salle d’études de Bar-Oula, où il y avait une planche de bois, ainsi que des troncs calino''; ils lui demandèrent s’il est permis de les déplacer. Oui, répondit-il, si vous avez songé à les employer dès la veille; au cas contraire, non.
Pnei Moshe non traduit
שתישב עליהן מאתמול. דוקא לצורך איזו דבר אז מותר לטלטלן:
לסדרא למדרש של בר עולא שהיה שוכן שם והוה תמן וכו':
תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בַּר שָׁאוּל. מוּכִּין שֶׁחָשַׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל. צֶבֶר שֶׁל קוֹרוֹת שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן מֵאֶתְמוֹל מוּתָּר לְטַלְטַלָן. רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אַבָּא שַׁלְחָא הֲוָה וַהֲוָה אָמַר לָנוּ קָֽשְׁרוּ לָכֶם רָאשֵׁי גִיזִּיּוֹת וְאַתְּם מוּתָּרִין לְטַלְטְלָן לְמָחָר. חִזְקִיָּה אָמַר. אֲפִילוּ מַלַּן. רַב אָמַר. חֳרִיּוּת שֶׁגִּידְעָן לִשְׁכִיבָה אֵינָן צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. לָאֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. רַב אַבָּא בַּר חָנָה אָמַר. בֵּין לִשְׁכִיבָה בֵּין לָאוֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. וְלָא דָמִי קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב בָּאוֹהָלִין לְקִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חָנָה בַכֵּלִים. קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב בָּאוֹהָלִין. עַד שֶׁיִּקְשׁוּר אֶת כָּל הַקּוֹצִין. קִישּׁוּרֵיהּ דְּרַב אַבָּא בַּר חָנָה בַכֵּלִים. עַד שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶן תּוּאָר כֶּלִי. אִם אוֹמֵר אָתְּ. עַד שֶׁיִּקְשׁוּר אֶת הַקּוֹצִין. אֵין מַעֲשֶׂה גָּדוֹל מִזֶּה.
Traduction
R. Halafta b. Saul a enseigné qu’il est permis aussi de déplacer des chiffons si l’on y a songé la veille; et, dans ce même cas, R. Yossé b. Saul permet de déplacer même un amoncellement de poutres (p. ex. pour s’y asseoir). R. Yossé, ou R. Hanina, au nom de R. Ismaël b. R. Jacob b. Aha, ou R. Jacob b. Idi, ou R. Hanina au nom de R. Ismaël b. R. Yossé, dit: mon père avait été tanneur, et il nous disait que si nous attachons seulement ensemble les bouts de laine du déchet, ce signe permet de les déplacer le lendemain au Shabat. Hiskia dit que c’est également permis s’il y a un nœud très lâche (si peu que ce soit). Rav dit: lorsqu’on a coupé des branches sèches de palmier pour se coucher dessus, le samedi, il n’est pas besoin de les lier ensemble d’avance, mais il le faut si on le destine à soutenir une tente; selon R. Aba b. Hana, ce lien est exigible en tous cas pour en user le samedi. Toutefois, dit R. Hiskia, les nœuds dont parle Rav pour la confection des tentes ne ressemblent pas à ceux qu’exige R. Aba b. Hana pour les ustensiles (c’est-à-dire pour les convertir en couches): selon Rav, il faut lier toutes les pointes; selon R. Aba b. Hana, il suffit que la branche ait une forme ébauchée d’outil, car on ne peut pas supposer que, pour pouvoir y coucher, il faille un travail aussi important que celui de lier toutes les pointes.
Pnei Moshe non traduit
מוכין שחשב עליהן מאתמול. ליתן אותו לתוך הכר או לתוך הכסת:
צבר של קורות. שהן צבורות במקום אחד ועומדות לבנין וחישב עליהן מאתמול לישב עליהן:
ר' יוסי וכו'. אמר זה בשם ר''ח ואמרי לה ר' יעקב בר אחא דכך אמר ר' ישמעאל בר ר' יוסי אבא שלחא הוה אומן לעבד עורות והוה אמר לנו קשרו לכם ראשי גיזיות מע''ש ותחשבו עליהן ואתם וכו' והקפיד לו' קשרו ראשי גיזיות והן במקום שהעורות נגזזות בראשיהן מן הצמר משום דקסבר דצריך מעשה עם המחשבה והלכך אמר קשרו שבראשיהן נוח הוא לקשרן:
חזקיה אמר אפילו מלן. כלו' אפי' הן מלאין צמר וא''צ בראשי גיזיות דקסבר אין צריך קשירה ובמחשבה בלחוד סגיא:
חריות של דקל. שפיסלן והתקינן לשכיבה א''צ קישור לקשרן יחד דבמה שפיסלן סגי וראויות הן לכך ומותר לטלטלן אבל אם התקינן לאהלים והרי זה לדבר שאינו יכול לעשות בשבת צריכות קישור עם המחשבה שמחשב עליהן לישיבה בשבת:
בין לשכיבה וכו'. דקסבר שצריך מעשה עם המחשבה ובשעת המחשבה:
ולא דמי קישוריה דרב וכו'. כלו' דלא תימא דפליגי בקשירה לחוד דמר סבר דאם התקינן לשכיבה לא בעינן קשירה ומר סבר דבעינן קשירה דתרווייהו חדא מילתא היא אלא דאף בקשירה גופה איכא בינייהו דלא דמי מה דרב דקאמר דצריך קשירה אם התקינן לאהלים להא דקאמר רב אבא דאף אם התקינן לשכיבה צריכות קשירה דהאי קשירה לאו כהאי קשירה הוא כדמסיק ואזיל:
קישוריה דרב באהלים. לדידיה אם הן מיוחדין לאהלים בהא הוא דקאמר דצריכות קשירה ואם כן עד שיקשור את כל הקוצים שבהחריות דבתחלה כשיחדן לאהלים לא היה מקפיד על הקוצים שיוצאין מהן ועכשיו שמחשב עליהן לשכיבה צריך לקשור את כל הקוצים שבהן דאל''כ אינן ראויות לשכיבה או לישיבה:
קישוריה דרב אבא בכלים. כלו' אבל לקישוריה דרב אבא דקסבר אף שהן מיוחדין לכלים כגון לשכיבה וכיוצא בזה לשאר צרכיו דחד דינא אית להו לדידיה ולא לאהלים אעפ''כ צריכות קשירה בשעה שמחשב עליהן ואם חישב עליהן לצורך כלי או להשתמש בהן איזה דבר שיהא מותר לטלטלן א''כ עד שיהא עליהן תורת כלי סגי ולא טפי ולא בעי עד שיקשור את כל הקוצין שאם אומר את שאפי' לרב אבא עד שיקשור את כל הקוצין שבהם א''כ אין לך מעשה גדול מזה ולמה לי מחשבה דלגוונא דאיירי ר' אבא במעשה כי האי לחוד סגי להתיר טלטול אלא ודאי דלדידיה א''צ עד שיקשור את כל הקוצין ומכיון שקשרן שיהא עליהן תורת כלי סגי והשתא ל''ק דלמה לי מחשבה משום דהא מיהת לאו כלי ממש הן דאכתי לא קשר את כל הקיצין שבהן:
Shabbath
Daf 30b
משנה: אִם לֹא כִיסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. כִּיסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה מוּתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר אוֹ תַחַת הַכֶּסֶת:
Traduction
Si on ne l’a pas couvert pendant qu’il faisait encore jour, on ne devra pas le couvrir à la nuit; mais si on l’avait couvert au jour et qu’ensuite il se trouve découvert spontanément, on peut le recouvrir. On peut remplir une cruche, cuaqan, d’eau froide, et la mettre sous un coussin ou divan (pour l’attiédir).
Pnei Moshe non traduit
אם לא כסהו מבעוד יום. להקדירה לא יכסנו משתחשך דהוי כמטמין בשבת ואסור אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל:
כיסהו. מבעוד יום ונתגלה בשבת מותר לכסותו שהרי אינו מוסיף ממה שהיה:
ממלא את הקיתון. מים ונותן תחת הכר או תחת הכסת בשבת שאין הטמנה בצונן וכן אם פינה חמין מן הקדירה לתוך הקיתון או לתוך כלי אחר מותר להטמין אותו הכלי בשבת בדבר שאינו מוסיף חמימות שלא אסרו להטמין בשבת אלא דבר חם שהוא בכלי ראשון שנתבשל בו אבל אם פינוהו מותר:
הלכה: נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם מַחֲזִירוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. נְטָלוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מַחֲזִירוֹ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נְטָלוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הְיּוֹם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אִם נִתְקַלְקְלָה הַגּוּמָא אֲסוּרָה. וּמִכִּירָה לְכִירָה מוּתָּר. מִן הַהוּא דָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מְשָׁרֵת הָיִיתִי אֶת רִבִּי חִייָא הַגָּדוֹל וְהָיִיתִי מַעֲלֶה לוּ חַמִּין מִדִּיּיָטֵי הַתַּחְתּוֹנָה לַדִּיּיָטֵי הָעֶלְיוֹנָה וּמַחֲזִירָן לַכִּירָה. וָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. אֲפִילוּ מִכִּירָה שֶׁהֲבָלָהּ מְמוּעָט לַכִּירָה שֶׁהֲבָלָהּ מְרוּבֶּה מוּתָּר.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
נטלו מבע''י וכו'. גרסי' להא לעיל בפ' כירה בהלכה א' גבי שהייה וכן הכא לענין הטמנה ואם קידש עליו היום בעיא דלא איפשטא היא כדלעיל:
אם נתקלקלה הגומא. כשנטל הקדירה מגיזי הצמר אסור להחזיר לד''ה כדפרישית במתני':
ומכירה לכירה מותר. להחליף מן ההיא וכו' כדאמרי' לעיל בפ' כירה שם:
מִכִּירָה לִטְמִינָה אָסוּר. מִטְּמִינָה לְכִירָה אָסוּר. מִטְּמִינָה לִטְמִינָה צְרִיכָה.
Traduction
Il est interdit de déplacer un mets du four chauffé pour le mettre dans un autre endroit où on l’enfouit, ainsi que de cette place dans un four, ni même d’un endroit où l’on tient au chaud par du linge, dans un autre où on l’enfouit au milieu de produits naturels.
Pnei Moshe non traduit
מכירה לטמינה אסור. להחליף וכן מטמינה לכירה דלפעמים לזה חום מרובה מזה אבל מטמינה לטמינה במקום אחר צריכה לן דמספקא להו בכה''ג:
נִתְגַּלֶּה מִבְּעוֹד יוֹם מְכַסֵּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם. נִתְגַּלֶּה מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה מְכַסֵּהוּ מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה. נִתְגַּלֶּה מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם. תַּנֵּי. אֵין טוֹמְנִין חַמִּין מִשֶּׁחֲשֵׁיכָה אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן כְּסוּת וְכֵלִים. כַּמָּה יְהֵא עֲלֵיהֶן וִיהֵא מוּתָּר לְכַסּוֹתָם. רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אֲפִילוּ מַפָּה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁהוּא מוֹעִיל. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. כָּל הַדְּבָרִים מוֹעִילִין. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. וְיֵאוּת. אִילּוּ מָאן דִּנְסַב מַרְטוּט וִיהַב לָהּ עַל רֵישֵׁיהּ בִּשְׁעַת צִינָּתָה דִּלְמָא לָא כְבִישׁ צִינְּתָה.
Traduction
Si le pot a été découvert pendant qu’il faisait encore jour, on le recouvre de même avant la nuit du samedi; s’il a été découvert lorsqu’il faisait déjà nuit, on pourra aussi le recouvrir à ce moment là; mais s’il a été découvert le vendredi avant la nuit, qu’ensuite on sanctifie la solennité du jour, peut-on après cela le recouvrir, ou est-ce déjà interdit, le Shabat étant commencé? (Question non résolue). On a enseigné (194)Tossefta à ce, ch. 4.: il n’est plus permis d’enfouir de l’eau chaude lorsque la nuit du Shabat commence; mais on peut y ajouter des couvertures ou étoffes, pour ne rien perdre de la chaleur. Que faut-il avoir déjà mis sur le mets à tenir au chaud pour qu’il soit permis d’ajouter des couvertures? Il suffit, dit R. Zeriqan b. Hanina, qu’il y ait la moindre serviette; selon R. Zeira, il faut encore que cet objet serve à maintenir la chaleur. Tous les objets y servent, dit R. Hinena. En effet, dit R. Matnia, cet avis est bien juste; puisque, si l’on prenait un simple chiffon, pour se couvrir la tête au moment du froid, il suffirait à vous préserver il en est donc de même pour enfouir les mets.
Pnei Moshe non traduit
נתגלה. המיחם או הקדירה וכו' נתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום. קודם שכסהו מהו ולא איפשיטא:
אבל מוסיפין עליהן וכו'. אם כבר הטמינה מבע''י מותר להוסיף עליה משחשיכה:
כמה יהא עליהן. מבע''י ויהא מותר להוסיף ולכסות:
אפי' מפה. בעלמא:
אמר ר''ז. דלא היא שצריך שיהא דבר שהוא מועיל לשמור החום ומפה לאו כלום היא ואמר ר''ח עלה כל הדברים מועילין ואפי' מפה ואמר ר' מתניא ויאות אמר ר' חנינה דאלו מי שנוטל סמרטוט קל ונותן על ראשו בשעת הצינה ודילמא אינו כובש הצינה ומועלת לו וה''נ אף מפה בעלמא מקיימת החום לפי שעה ולפיכך מותר להוסיף ולכסות משחשיכה:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלַם אַל יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ מִלֵּילֵךְ לְבֵית הַמִּדְרַשׁ. שֶׁהֲרֵי כַמָּה פְעָמִים נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה זוֹ בְיַבְנֶה. 30b עֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן לָמָּה הִיא טְמֵאָה. וְלֹא אָמַר אָדָם דָּבָר. עַד שֶׁבָּא רִבִּי חֲנִינָה בֶּן אַנְטִיגֳנָס וּדְרָשָׁהּ בְּעִירוֹ. עֲרֵיבַת הַיַּרְדֵּן לָמָּה הִיא טְמֵיאָה. מִפְּנֵי שֶׁמְמַלִּין אוֹתָהּ פֵּירוֹת וֹמוֹלִיכִין אוֹתָהּ מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם. וְעוֹד דָּבָר אַחֵר דָּרַשׁ. חֳרִיּוּת שֶׁגִּדְעָן בֵּין לִשְׁכִיבָה בֵּין לָאוֹהָלִין צְרִיכוֹת קִישּׁוּר. הָתִיבוּן. הֲרֵי נָדִירַייָא דְּאַשְׁקְלוֹן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָֽעְזָר. שַׁנְייָא הִיא. שְׁמִּקְצָתָן בַּיָּם וּמִקְצָתָן בַּיַּבָּשָׁה.
Traduction
R. Jacob b. Idi dit encore au nom de R. Yohanan: on ne doit jamais s’abstenir de se rendre à la salle d’études; car, plusieurs fois dans Yabneh (191)Neubauer, Géogr., p. 31., on avait demandé: pourquoi les canots du Jourdain sont déclarés impurs, et personne n’avait su y répondre, jusqu’à l’arrivée de R. Hanina b. Antigonos, qui résolut ce point dans sa ville: ces canots sont impurs, parce qu’ils sont tantôt vides, tantôt pleins, servant au transport des fruits de la mer au rivage, et du rivage à la mer. Il a aussi fourni une autre interprétation: les branches de palmier doivent être liées si elles sont destinées le samedi, soit à servir de couche, soit à dresser une tente. Mais, fut-il objecté, les canots d’Ascalon servaient aussi au transport maritime, sans avoir été déclarés impurs? Pour eux, c’est différent, répond R. Isaac b. Eléazar; ils restaient toujours mi-partie au rivage, mi-partie dans l’eau.
Pnei Moshe non traduit
עריבת הירדן. ספינה קטנה כעריבה ועוברין בה את הירדן ולמה היא מקבלת טומאה הלא ספינה שבים ובנהר טהורה שאינה עשויה להטלטל ביבשה:
מפני שממלאין אותה פירות. ומוליכין אותה לפעמים מן הים ליבשה וא''כ מיטלטלת טל היבשה היא:
הרי גידודייא דאשקלון. שהוא יושבת על חוף הים והיה שם גידודי על שפת הים ויושבין עליהן בשבת ואע''פ שאינן מתוקנין לכך. ומשני שנייא היא התם שמקצתן בתוך הים ומקצתן ביבשה ואין ראויות לדבר אחר והלכך א''צ להתקינן לישיבה:
אַתְייָא דְרִבִּי בָּא בַּר חָנָא כְּרִבִּי חֲנִינָא. דָּמַר רִבִּי חֲנִינָא. עוֹלִין הָיִינוּ עִם רִבִּי לְחַמַּת גָּדֵר וְהָיָה אוֹמֵר לָנוּ. בָּחֲרוּ לָכֶם חֲלָקֵי אֲבָנִים וְאַתֶּם מוּתָּרִין לְטַלְטְלָן לְמָחָר. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. עַד שֶׁיְּקַרְדֵּם. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. עַד שֶׁיְּשַׁפְשֵׁף. צִיפּוֹרָאֵי אָֽמְרִין. עַד שֶׁיַּחְשׁוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַד שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶן תּוֹאַר כֶּלִי. אַשְׁכָּחַת אֲמַר רַב חָנָה בַּר אַבָּא וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי יוֹנָתָן חָדָא. רַב וְרִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי חָדָא. צִיפּוֹרָאֵי וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל וְרִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל חָדָא. חֲבֵרַייָא לֵית לְהוֹן זוּג.
Traduction
L’avis de R. Aba b. Hana est conforme à ce qu’a dit R. Hanina (192)Ci-après, (18, 2).: nous montions avec Rabbi à Hamath-Garar, et il nous disait de nous fixer là (en pensée) certaines pierres, afin de pouvoir les déplacer le lendemain samedi pour s’y asseoir. R. Zeira dit qu’il faut équarrir les pierres pour leur donner cette destination; selon les autres compagnons, il faut aussi les racler, et selon l’école de Sephoris, il suffit d’y avoir songé la veille. Selon R. Yohanan, il faut que ces pierres aient une forme ébauchée de siège. On trouve en effet la confirmation de ces diverses opinions: l’avis de R. Aba b. Hana est aussi admis par R. Yohanan et R. Jonathan; celui de R. Zeira est confirmé par R. Ismaël b..R. Yossé; celui de l’école de Sephoris est admis par R. Yossé b. Saul et R. Halafta b. Saul. Seul l’avis si sévère des compagnons n’est pas partagé par d’autres – (193)Suit un passage déjà cité ci-dessus, (3, 1), fin.
Pnei Moshe non traduit
אתיא דר' בא בר חנה. דקסבר עד שיקשור ויהא עליהן תיאר כלי כהאי דר' חנינה דקאמר בהאי עובדא דלקמיה בשם ר' יוחנן דעד שיהא עליהן תואר כלי אמר להן רבי:
עולין היינו וכו'. ופליגי אמוראי היאך אמר להם דר' חנינה דידיה אמר דכך אמר להם בחרו לכם וכו' דבהא לחוד סגי ור''ז אמר דעד שיקרדם בקרדום ולהתקינן אמר להם וחברייא אמרי עד שישפשף אותן אמר להן. וציפוראי אמרי עד שיחשוב עליהן לישיבה למחר אמר להם ור' יוחנן אמר וכו' והיינו כר' אבא בר חנה:
אשכחת אמר. נמצינו למדין דרב אבא בר חנה ור' יוחנן ור' יונתן דאמרי לעיל לעולם אל ימנע אדם עצמו וכו' ודרש ר' חנינה דחריות שגדען לעולם צריכות קישור בחדא שיטתה קיימי:
רבי. דאמר לעיל חריות שגדען לשכיבה א''צ קישור ור' זעירא דקאמר בעובדא דרבי דבתיקון לחוד סגי ור' ישמעאל בר' יוסי דאמר לעיל אבא שלחה הוה וכו' נמי בחדא שיטתא קיימי דאע''ג דר' ישמעאל בר' יוסי קאמר שקשרו לכם ראשי גיזוית אמר להם מ''מ שמעינן דבחדא תקנתא לחוד סגי ובדבר שכבר התקינן א''צ קישור:
ציפוראי. דקאמרי בעובדא דרבי דעד שיחשוב מאתמול אמר להם ור' יוסי בן שאול ור' חלפתא בן שאול דקאמרי לעיל במוכין ובצבור של קורות דבמחשבה מאתמול בלחוד סגי נמי בחדא שיטתא קיימי ולחברייא דקאמרי בעובדא דרבי עד שישפשף אמר להם לית להון זוג לסברא דידהו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source